🏘 והנקודה הקטנה של ההתיישבות בלבנון ⛰

יש משהו כמעט פרוידיאני בכך שדווקא אני - חבר ומייסד בתנועה להתיישבות בדרום לבנון - פספסתי בתשובות של סמוטריץ' את האזכור המפורש של ההתיישבות היהודית בלבנון כיעד אופרטיבי, וכחלק מן הפתרון המהותי של הבעייה.

במסגרת הקונסטלציה המדינית הקיימת (שלא מאותגרת במסמך במפורש) הסיפוח של דרום לבנון נראה כמו יעד דמיוני למדי, וכל שכן הדיבור על ההתיישבות, אבל עצם העובדה שההתיישבות בלבנון מועלית בכזאת נונשלנטיות - זו העדות הטובה ביותר לשינוי השיח המבורך.

לאורך שנתיים תנועת עורי צפון חיפשה בנרות מי הפוליטיקאי שיעז להגיד משהו מהסוג הזה. בא מבצע שאגת הארי עם כיבוש הקו הצהוב, ובאו הבחירות, והנה - התיישבות בדרום לבנון במצע במפורש. זו דוגמה נפלאה לכך ש"אחרי המעשים נמשכים הלבבות" כדברי ספר החינוך. עכשיו כשהשטח כבוש וסטרילי - פתאום זה כבר לא טאבו לדבר על התיישבות בו.

אני, כמובן, חותם בשתי ידיים על כך שההתיישבות היא החותמת האמיתית של כל לקיחת שטח, והיא הנשק היעיל ביותר על מנת לייאש את האויבים ולהרתיע אותם מהלהילחם בנו.

דווקא בגלל זה אני, אני חושב שבנוגע ללבנון - זה לא מספיק רק להגיד את המילה התיישבות. דרושה תפיסה כללית יותר, שלא מופיעה כאן במפורש:

דרושה הסתכלות מחודשת ויציאה משגרת הקידוש של המסגרות המדיניות המקיפות אותנו. דרושה תפיסה לפיה לבנון הקיימת איננה קדושה בגבולותיה, וסיפוח של דרום לבנון איננו מהווה אקט ביחס למדינת לבנון, שכן זו איננה לגיטימית ממילא.

וכמובן, דרושה היזכרות בכך שדרום הלבנון עד הליטאני הוא חלק מהגליל בדיוק כמו הר מירון, וכמו רכס כרמיאל. זו לא וויטנאם בצד השני של העולם. זה פשוט הגליל שלנו.

בלי שני הצעדים התודעתיים האלה, אי אפשר לדעתי לעצב שום מדיניות שמוליכה באמת ליעד שהוצב כאן, ולאחר שאמרתי את זה, אפשר לקחת נשימה עמוקה, ולהיזכר מחדש בכך ששאלות מהסוג הזה אלה שאלות שצריך לזכור תמיד את המחיר שלהן.

לספח את דרום לבנון ולהקים שם התיישבות זה צעד אפשרי. אף אחד לא יעצור אותנו פיזית מלעשות זאת. אבל בהחלט יהיו מחירים לצעד כזה. מחירים לא זניחים בכלל. מחירים שספק גדול אם כל מצביעי סמוטריץ' מוכנים לשלם, וכל שכן מצביעים אחרים.

ועדיין - הרעיון לפחות עלה על השולחן של המצעים המדיניים של המפלגות.