🗳 סיסמאות ובד"כ גם זה לא 🗳

בהקשר לסיסמה החדשה של אייזנקוט "הפעם, אייזנקוט" שמחליפה סיסמאות שהיה להן לפחות תוכן כלשהו - רציתי להפנות אתכם לפוסט של אבו עלי שאני מסכים עם כל מילה שלו:

יחסית לשאלות הקריטיות שניצבות לפתחנו בהקשר של המלחמה והמדינאות, זה פשוט לא ייאמן עד כמה השיח הפוליטי הוא רדוד. אני לא מדבר על רעילות השיח של הבחירות. השיח של הבחירות דווקא לא רעיל במיוחד - להרגשתי.

אני מדבר על מה שאבו עלי מדבר: על כך שאף אחד חוץ מליברמן לא העלה על סדר היום סוגיה ממשית שהיא לא "ביבי/לא ביבי" עם הצעה לפתרון (אתם יודעים לבד מה אני חושב על הפתרון של ליברמן).

אף אחד לא מדבר ברצינות על הגישה לחטופים.
אף אחד לא מדבר ברצינות על יו"ש.
אף אחד לא מדבר ברצינות על החמאס בעזה.
אף אחד לא מדבר ברצינות על מערכת המשפט.
אף אחד לא מדבר ברצינות על גיוס החרדים.

אלה נושאים שכמעט כולם מרשים לעצמם לפטור את עצמם מהם בסיסמאות שטוחות למדי - אם בכלל זה מגיע לשלב הסיסמאות.

אני רק לא מסכים עם דבריו של אבו עלי בנוגע לכך ש"מגיע לנו יותר מזה מהפוליטיקאים". אני חושב שלא מגיע לנו יותר מזה, כי עובדה שאנחנו דווקא נהנים למדי. אנחנו צריכים להרוויח יותר מזה - זה המסגור הנכון יותר. והדרך להרוויח יותר מזה היא, כמובן, לדרוש את זה:

לצחוק על פוליטיקאים שמורחים בסיסמאות (כשהם בכלל טורחים), ולפרגן לפוליטיקאים שעונים לעניין - גם אם לא מסכימים איתם. הפוליטיקאים מספקים את המוצר שאנחנו מזמינים. בואו נזמין ונתמרץ מוצר אחר.

הצטרפו לחפ"ש האסטרטגי!