🤦‍♂️ אז מה בעצם מטרות המלחמה בישראל? 🤦‍♂️

היות ואנחנו מתקרבים לסיום מלחמת יום הכיפורים (מיום כיפור ועד סוף חודש תשרי) חשבתי לשתף את הפנינה הזאת מן החשיבה המדינית הישראלית הקלאסית מהתקופה ההיא:

דויד אלעזר, רמטכ"ל מלחמת יום הכיפורים, לא היה חשוד על פייסנות יתירה. למען האמת, בלעדיו המלחמה לא הייתה מסתיימת כפי שהיא הסתיימה, אלא הרבה יותר גרוע. הוא דחף את הממשלה להמשיך ולייצר מרחב עבור הצבא על מנת "לשבור להם את העצמות" עד השנייה האחרונה.

ובכן, דדו בסוף המלחמה מסביר כאן בציטוט הזה שהתקווה המרכזית שאנחנו שואבים מן ההסכם עם מצרים - "זה שיתחיל משא ומתן ישיר בינינו לבין הערבים". לא צריך יותר מזה.

מדובר כאן על הסכם הפסקת האש עם המצרים, שבמסגרתו ישראל מוותרת על כל מה שנכבש מעבר לתעלה, ומאפשרת למצרים להישאר בכל מה שהם עדיין החזיקו בו בצד הישראלי, וכל זאת בעבור הזכות לקוות שיתחיל בקרוב "משא ומתן ישיר בינינו לבין הערבים".

במשך הרבה שנים זה היה הסטנדרט של המדינאות שלנו: אנחנו משלמים במזומן, והם מבטיחים בתמורה לדבר איתנו. אנחנו חולמים על נורמליזציה, והם מקבלים אדמה.

ברוך השם. קצת נגמלנו מזה לאחרונה, וזה הדבר המשמח ביותר.