אין שאלה שפוליטיקאים נזהרים יותר כשהם עונים עליה מאשר "על מה אתה מתחרט". ברור שזה לא מייצג דווקא את החרטות האמיתיות שלהם, אלא את מה שהם חושבים שהציבור רוצה לשמוע שהם מתחרטים עליו.
זה כמו לשאול עובד בראיון עבודה מה התכונות הפחות חיוביות שלו, ולקבל את התשובה: "אני פרפקציוניסט מדי" - זה מעיד עליך כמראיין יותר מאשר על המתראיין שמולך.
דווקא בגלל זה אני שמחתי מאוד מהתשובה של נתניהו על השאלה הזאת בראיון המקיף שלו לקלמן ליבסקינד, שהתפרסם במקור ראשון:
"אני חושב שהדבר המתבקש היה לחפש בכל זאת דרך לכבוש את עזה. להיכנס לעזה צבאית, כפי שעשינו עכשיו. בראייה לאחור, ודאי שהיה טוב לו היינו עושים את זה."
לכאורה - ברור מאליו, ובכל זאת: אני שמח שהוא אומר את זה במפורש. יותר מזה, אני שמח שהוא חושב שזה מה שאנחנו רוצים שהוא יאמר. זה מעיד כאלף עדים על הבראה של החשיבה הישראלית בנוגע לביטחון הלאומי שלנו.