באנדרטת התצפיתניות מול נחל עוז הסתיים כעת מעמד זיכרון לזכר תצפיתניות נחל עוז שנרצחו ונחטפו ב-7 באוקטובר. במעמד הזיכרון השתתפו המשפחות השכולות של התצפיתניות, שהקימו את האנדרטה, וכן פלוגת התצפיתניות שמשרתות כיום בגזרת רצועת עזה, בגדוד 414.

דרור אשרם, אביה של התצפיתנית שי אשרם ז״ל שנרצחה במוצב נחל עוז:
״לא רחוק מכאן, במוצב נחל עוז הארור, נשמו הבנות שלנו את נשימתן האחרונה. אנחנו עומדים כאן היום, שלוש שנים אחרי, ואין סליחה, אין מחילה, ולעולם לא תהיה. על שאיבדנו את הילדות שלנו, על התופת שהן עברו ברגעים האחרונים שלהן, על המחדלים, על ההפקרה שלהן ושלנו. לא נשכח ולא נסלח לעולם.
הן היו אגרוף אחד של חיילות מוכשרות ובעיקר טובות אחת לשנייה, חברות לחיים וחברות למוות. עד נשימתן האחרונה - הן קודם כל היו חברות אחת של השנייה.
כולן ללא יוצא מן הכלל הפגינו אומץ לב יוצא מגדר הרגיל - להיות בתוך התופת, אבל עדיין לתת לחברות שלך את הטלפון כדי שייפרדו מההורים, זו גבורה. לזרוק בחזרה רימונים שהשליכו מחבלים למיגונית, בידיים חשופות - זו גבורה. לראות במצלמות את המחבלים פורצים את הגדר וגם לבסיס שלך ועדיין להמשיך לדווח בקשר ולהכווין כוחות כדי להציל חיים - זו גבורה.
אנחנו מצפים שצה״ל יכיר בגבורה שלהן באופן רשמי ע״י מתן עיטור שישקף את אומץ ליבן, וזאת למרות שלא היו לוחמות, ללא ציוד מותאם או נשק״.

סיגל פרייס, אמה של התצפיתנית נועה פרייס ז״ל:
״הבנות שלנו ידעו והבינו את שעומד להתרחש, הן הבינו את התמונה הכוללת בעוד שמפקדים בכירים לא הבינו. ב-7 באוקטובר שילמנו את מחיר הזלזול, היוהרה של אותם קצינים״.