‏יוני 2024. אלוף במיל׳ יעקב עמידרור, פרשן ביטחוני בכיר ומקורב לראש הממשלה, שמתראיין במהלך המלחמה תחת כל עץ רענן, חווה את דעתו המקצועית והאובייקטיבית: ״לא בטוח שוועדת חקירה ממלכתית היא הרעיון הנכון״.

רק כעבור שנתיים וחצי מהראיון המביש הזה, מותר לנו לומר - במשך 3 שנים, עמידרור האב הגן על עמידרור הבן, מגדולי האחראים למחדל המודיעיני באמ״ן, ה-קצין שהופקד על החקר המודיעיני של תחום הפשיטה והנוח׳בה בזרוע הצבאית של חמאס; ה-קצין שביהירותו ובמחדליו, התעלם מאזהרות הנגדת ו׳, מנע ממנה להשמיע את דעתה המקצועית, וידע על אימוני כוחות הנוח׳בה, מבלי שהנורות האדומות הודלקו כפי שהיה מצופה מקמ״ן האוגדה.
‏
הבן מנהל את המאבק המשפטי בצללים, על חשבון משלם המיסים (הייצוג המשפטי שלו - מהסנגוריה הצבאית, על חשבוננו) - והאב מנהל את המאבק התקשורתי, כשהוא מכסה על מחדלי בנו, ומנצל את ״מעמדו״ כדי להתנגד לוועדת חקירה ממלכתית.
‏
בפרשת האב והבן למשפחת עמידרור, שרק היום נחשפת במלואה, אשמה הצנזורה הצבאית - שמנעה פרסום שמו של קצין מודיעין שסיים תפקיד כבר מזמן, בטענה מופרכת שהוא עדיין משרת בצה״ל ולכן יש מניעה ביטחונית בחשיפת השם. אמ״ן, באיחור רב שקשה להסביר, הסיר את ההתנגדות הביטחונית לפרסום השם - מאוחר מדי, רק בשבועות האחרונים. לא מפתיע, שהעומדים בראש הצנזורה הצבאית בשלוש השנים האחרונות - תא״ל קובי מנדלבליט ותא״ל נתנאל קולה - שניהם קציני מודיעין, שהכירו היטב את סא״ל עמידרור משנותיהם באמ״ן. תא״ל קולה אף היה קמ״ן אוגדת עזה בעצמו, שנים ספורות לפני עמידרור. כיצד דווקא הוא היה הסמכות הבלעדית לקבוע האם ניתן לפרסם את שמו? כי לצנזור הצבאי יש סמכות בלעדית בלתי נתפסת בנושא. מנדלבליט וקולה אסרו את פרסום שמו, למרות 8 בקשות שהגשתי להם לאורך 3 השנים האחרונות - הראשונה במאי 2024, והאחרונה לפני כמה שבועות. עוד אספר בהמשך על עוד ממעללי הצנזורה בסוגיה הזו.
‏
וכן, בפרשה הזו אשמה גם התקשורת הישראלית - שהסכימה והזמינה למאות ואולי אלפי ראיונות, פעם אחר פעם, את האב והאלוף במיל׳ - לפרשן עבור הציבור הישראלי את מצבנו הביטחוני, כשחמאה מרוחה על ראשו. אולי בראיון הבא, סוף סוף, מישהו ישאל אותו לעומק על אחריות בנו.