*הודעת משרד הבריאות*

*יום בריאות הנפש בבית הנשיא בסימן בריאותם הנפשית של ילדים, בני נוער וצעירים בישראל*

*משרד הבריאות הציג את תמונת המצב של בריאות הנפש בקרב ילדים ובני נוער בעקבות המלחמה, לצד הרחבת השירותים והמענים הטיפוליים במערכת הציבורית*

נשיא המדינה ורעייתו בשיתוף משרד הבריאות, קיימו היום (ראשון, 11 באוקטובר 2026) אירוע לציון יום בריאות הנפש, בסימן בריאותם הנפשית של ילדים, בני נוער וצעירים בישראל . האירוע התקיים במעמד נשיא המדינה, יצחק הרצוג, רעיית נשיא המדינה, הגב’ מיכל הרצוג, ומנכ”ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, בהשתתפות ד”ר גלעד בודנהיימר, ראש מינהל בריאות הנפש במשרד הבריאות והנהלת משרד הבריאות.

באירוע השתתפו נציגי משרדי הממשלה, ובהם הרווחה, החינוך והביטחון, נציגי מועצת התלמידים הארצית, אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, מנהלי מרכזים רפואיים, קופות חולים, נציגי ארגונים מקצועיים, עמותות וארגונים הפועלים בתחום בריאות הנפש ונציגי הקהילה והחברה האזרחית.

האירוע נועד להעלות את המודעות לבריאותם הנפשית של ילדים ובני נוער, להדגיש את חשיבות הזיהוי המוקדם והטיפול הנפשי ולחזק את שיתוף הפעולה בין המשפחה, הקהילה ומערכות הבריאות, החינוך והרווחה, במטרה לאפשר לכל ילד וצעיר לקבל מענה מותאם לצרכיו.

באירוע נערך שיח של רעיית נשיא המדינה, הגב׳ מיכל הרצוג, עם איתי שנל (18) מקיבוץ שמיר שבצפון, תמרה שפירא (17)אחותו של ענר שפירא ז״ל, גילי דדון רווה פסיכולוגית קלינית לילדים ולנוער, מנהלת בריאות הנפש במחוז ירושלים, קופת חולים מאוחדת וד״ר רשא אליאס, מומחית בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, מנהלת המחלקה הפסיכיאטרית לנוער ״גוונים״ במרכז הרפואי זיו.

באירוע הציג ד”ר בודנהיימר את השפעות השנים האחרונות ובכלל זה תקופת הקורונה והמלחמה על בריאותם הנפשית של ילדים ובני נוער. מהנתונים עולה כי חלה עלייה במצוקה הנפשית בתחילת המלחמה, ואולם מאז נרשמה ירידה הדרגתית. עם זאת, מטבע הדברים, קיימות אוכלוסיות החשופות לסיכון מוגבר, ובהן תושבי העוטף והצפון, ילדים ובני נוער עם רקע של תחלואה נפשית, משפחות משרתי מילואים, אוכלוסיות ללא עורף קהילתי תומך והחברה הערבית.

לצד האתגרים, הציג משרד הבריאות גידול משמעותי בהיקף השירותים והמענים הניתנים לילדים ולבני נוער. בשנת 2025 טופלו במרפאות בריאות הנפש לילדים ולנוער כ-95 אלף מטופלים, לעומת כ-72 אלף בשנת 2022, עלייה של 32%. במקביל, מספר המגעים הטיפוליים עלה ב-44%, מכ-606 אלף בשנת 2022 לכ-875 אלף בשנת 2025.

במסגרת התוכנית הלאומית לבריאות הנפש, שלה הוקצו למעלה מ-1.4 מיליארד שקלים, פועל משרד הבריאות להרחבת היצע השירותים, לגיוון המענים ולחיזוק כוח האדם המקצועי. במסגרת זו נוספו למעלה מ-1,180 מטפלים חדשים, בהיקף של יותר מ-740 תקנים מלאים במרפאות הציבוריות של קופות החולים, וגויסו למעלה מ-1,000 מתמחים בפסיכולוגיה בשנתיים האחרונות.

בין המהלכים שמקדם המשרד בתחום בריאות הנפש לילדים ולנוער:

* הרחבת המענים בקהילה: פיתוח מיזם ״גוף נפש״, הרחבת המענים הקהילתיים במרכזי החוסן וקידום התוכנית הלאומית למניעת אובדנות.
* חיזוק השירותים המרפאתיים: פתיחת מרפאות חדשות, הכשרת רופאי ילדים, הרחבת השירותים בתחום ההתמכרויות ופיתוח מסלולי טיפול מותאמים.
* הרחבת המענים במצבי חירום: פעילות מרכזי החוסן ומרפאות הטראומה, לצד 11 מרכזי משבר.
* פיתוח מענים ייעודיים וחלופות אשפוז: הרחבת השירותים להפרעות אכילה ולאוטיזם, קידום אשפוזי בית וחמישה בתים מאזנים, לצד תוכנית אסטרטגית לשיקום המתייחסת גם לצורכי צעירים.
* חיזוק שיתוף הפעולה הבינמשרדי: פיתוח מרכזי ״מרחב״, שיפור הרצף הטיפולי במסגרות פוסט-אשפוזיות וקידום שיתופי פעולה בין מערכות הבריאות, החינוך והרווחה.

נוסף על כך, במסגרת המיזם הלאומי לקידום חוסן ובריאות נפשית ופיזית ברשויות המקומיות, בתקציב של למעלה מ-85 מיליון שקלים, מקודמים מענים בכ-100 רשויות מקומיות וביותר מ-12 אשכולות אזוריים, במטרה להנגיש שירותים המותאמים לצורכי האוכלוסייה.

*מדברי רעיית נשיא המדינה הגברת מיכל הרצוג:*
"השנים האחרונות לימדו אותנו עד כמה בריאות הנפש לא נפרדת מהחיים עצמם. היא נוגעת לכל פן קיומי, יומיומי - ליכולת שלנו לקום בבוקר, לעבוד, ללמוד, לגדל ילדים, לאהוב, להתמודד עם פחד ועם אי־ודאות, ולמצוא בתוכנו ובסביבתנו את הכוחות להמשיך.

הדבר שאני מבקשת לקחת איתי מהיום הזה הוא: לבחור לראות את בריאות הנפש כאחריות משותפת. אנחנו יכולים לבחור להיות שם עוד לפני שהמצוקה נעשית בלתי נסבלת, להקשיב גם למה שלא נאמר ובעיקר - לא להשאיר ילד או ילדה, נער או נערה, איש או אישה, וגם מטפלות ומטפלים, לשאת לבדם את מה שכבד מדי לשאת לבד. אף אדם לא צריך להישאר לבד.