🧠 ומה לגבי הדף של וינטר? 🧠

גם וינטר נעתר לאבו ועלי ופרסם דף עמדה ביחס ל-4 השאלות של אבו עלי (עזה, חיזבאללה, יו"ש, איראן). פה יש הבדל משמעותי באיכות של דף המסרים בין הנושאים.

בנוגע לעזה: בגדול, התכנית שלו מסודרת, נכונה וקוהרנטית - גם אם מדובר בסיסמאות של משפט אחד: כיבוש השטח, אחריות על האוכלוסיה, קידום אגרסיבי של הגירה. יש רק בעיה קטנה - כל זה סותר חזיתית את ההסכמים שחתמנו עליהם בערבות. האם הוא מתכוון שאנחנו צריכים להתעלם מהם או לבטל אותם? באיזה מחיר?

בנוגע לחיזבאללה: מרגיש קצת תלוש מהמציאות. במציאות יש הסכם עם מדינת לבנון בערבות אמריקאית. על פניו הוא מציע לשבור את ההסכם, כדי להגדיל את השליטה הטריטוריאלית הסטרילית של ישראל עד הליטאני. באיזה מחיר מדיני? נרמז גם סיפוח של השטח, אבל זו רמיזה מאוד עדינה ורב משמעית. לא מדובר כאן על הכרעת החיזבאללה, אלא על דרישה ליצור מאזן יותר טוב ביחס אליו, בדגש על גודל השטח הנשלט והסטרילי. אני בעד, כמובן. באיזה מחיר מדיני הוא מוכן לעשות את זה?

בנוגע ליו"ש: יש בתכנית דברים הגיוניים לגמרי, ויש דברים שמדלגים בקלילות על הקושיות. הוא מציע לספח את כל יו"ש, אבל לא מתייחס לשאלת מעמדם של הערבים - למשל. במקביל הוא מדבר על הנהגה ערבית מקומית בסגנון "תכנית האמירויות" של מרדכי קידר, ולא ברור איך זה מתיישב עם הסיפוח. גם קידום ההסברה הישראלית ההתקפית נגד הרשות נראה כהערת שוליים שמתייחסת לכך שאף אחד לא יעשה את מה שהוא מציע, ולכן צריך להציע משהו שגם מחובר לשטח - טיפה מביך.

בנוגע לאיראן: כאן זה נהיה מביך: "חשוב לנצח באיראן, וחשוב להמשיך להכות בהם". מה שכתוב שם נראה ממש כמו: "איראן זה גדול. איראן זה של ביבי. הוא אחראי על דברים כאלה. אנחנו תומכים שהוא יעשה את זה טוב וחזק".

בגדול, דווקא בגלל שאני מסכים עם רוב הדברים שנאמרים בנייר העמדה הזה, אני חושב שחשוב לציין את החולשות והסתירות הפנימיות שבו. בפרט בולטת מאוד המוכנות הרגילה של הימין להציע קווי מדיניות נוקשים ומרשימים בלי להתייחס למחיר המדיני שלהם שאכן קיים.