📈 האם תנופת ההתיישבות ביהודה ושומרון היא הפיכה? 📉

התשובה היא "כן", אבל לא בצורה שבה רוב האנשים חושבים על כך. הכל, כמובן, ייתכן, אבל אני לא חושב שאנחנו נחזה באיזשהו טווח נראה לעין בהחרבה של יישובים שלמים (אפילו אם הם קטנים) וגירוש שלהם בסגנון של תכנית ההתנתקות. גם אם תעלה ממשלה שונה משמעותית מזו הנוכחית - התיאבון בציבור לגירוש יישובים ביו"ש הוא מאוד נמוך.

היכולת להפוך את תנופת הבנייה מגיעה מכיוון הרבה יותר מערכתי, כשם שגם תנופת הבנייה עצמה הגיעה מתוך מאמץ ממשלתי רב מערכתי ורב זרועי:

1. הקפאת תהליכי הכרזת אדמות מדינה או אפילו ביטול של אדמות שהוכרזו.
2. הקפאת תקציבים לפיתוח תשתיות, שבלעדיהם היישובים לא באמת יכולים להתקיים או לצמוח.
3. עצירה או מריחה של עלייה על הקרקע של כל מה שכבר אושר אבל עדיין לא הוקם (יש סיבה שמריצים עכשיו בקצב מטורף את כל העליות לקרקע...).
4. בלימה רטרואקטיבית נחרצת של אישורי הבנייה הענקיים שניתנו בעבר ועדיין לא מומשו.
5. צמצום למינימום של אישור הבנייה בהמשך.
6. בלימה ותקיעה של עסקאות נדל"ן בין יהודים לערבים, ואישורים לעלייה על קרקע פרטית - כפי שבעצם נעשה לאורך כל העשורים האחרונים עד המלחמה.
7. עצירה של כל אישור נוסף להקמת יישוב או נקודה.
8. עצירה של כל התכניות להרחבת הנוכחות הצה"לית מבחינת בסיסים חדשים שתוכננו.

לכל אלה - אפשר כמובן להוסיף את הפירוק האפשרי לחלוטין של מפעל החוות. מפעל החוות מראש בנוי על אישורים זמניים שבהם המדינה מקצה את הקרקע לחווה, אבל יכולה גם לקחת אותה בחזרה. הפריצה שלו התאפשרה בגלל רוח גבית גדולה של הממשלה והצבא, אבל הרוח הזאת יכולה גם לנשוב בכיוון ההפוך.

לסיכום:

1. אני לא מאמין שמה שכבר נבנה ועלה על הקרקע ביישובים מוכרים ייהרס עם באגרים כמו בקיץ 2005, או כמו בעמונה ב-2006.
2. בלימה כמעט מלאה של מה שאושר ועדיין לא נעשה (שזה המון), וייבוש של ההתיישבות היהודית מכאן והלאה - זה משהו אפשרי לחלוטין.
3. גם מפעל החוות הוא קיים במפורש על תנאי ותלוי במדיניות ממשלתית.

הצטרפו לחפ"ש האסטרטגי!