❤️ ההפרדה בין האבל לבין החג 💔

כתבתי הבוקר על כך שזה מביך להיצמד לתאריך הלועזי של הטבח, כאשר המתקפה הייתה קשורה עמוקות לתאריך של שמחת תורה, ובתגובה ענו בצדק כמה אנשים שצריך להפריד בין החג לבין האבלות, וזה לא שייך להתאבל בחג.

אני מסכים, אבל הפתרון כבר ניתן

אחנו מתאבלים בצום גדליה בג' תשרי על אירוע שקרה לפי רוב הדעות בראש השנה עצמו, כי זה לא שייך להתאבל בראש השנה עצמו.

כך בדיוק המדינה קבעה את יום הזיכרון הלאומי לטבח בתאריך עברי הצמוד לשמחת תורה לאחריו. זו לא הייתה קביעה "פוליטית". זו הייתה קביעה יהודית קלאסית, שמגשימה את היעד במלואו:

יום הזיכרון צמוד לחג שבו קרה האירוע, אבל נפרד ממנו על מנת לאפשר את שניהם כראוי.

התקשורת המנוכרת לזהות הלאומית נושמת רק את לוח השנה הלועזי, וזה נראה לה טבעי כמו המים שמסביב לדג לציין תאריכים לפי התאריך הלועזי, אבל אין סיבה לזרום איתה - במיוחד לא במשהו כל כך חשוב.

וגם אל תחשבו שאין בזה היבט פוליטי וחינוכי ישיר, שנועד להבהיר ש"אנחנו לא קשורים לשורשים". כמו שאת רצח רבין רבים מציינים דווקא ב-4.11 ולא בי"א חשוון שבו המדינה קבעה את יום הזיכרון, ככה גם את הטבח רוצים לציין ב-7.10 ולא במוצאי שמחת תורה. זו לא אמירה סתמית: זו אמירה חינוכית מפורשת של ניכור.