📝 עלייה להר הבית - ההיבט הלכתי ⛰

ביקשתם שאפרוס במידה כלשהי את הסוגיה של העלייה להר הבית מבחינה הלכתית, ואני אכן רואה בכך חשיבות לא מעטה. רבים וטובים בהרבה ממני כתבו על כך, אבל זה לא פוטר אותי מאחריות - במיוחד אם אני מפרסם פוסטים על העלייה.

ראשית, צריך להיזכר שהיהדות מתייחסת לקדושה של מקומות ברצינות גדולה. המקום המקודש העיקרי ביהדות הוא, כמובן, ארץ ישראל עצמה, ומשם ואילך דרגות הקדושה מתרכזות בירושלים, כאשר רוב הדרגות האלה נמצאות בהר הבית מבחוץ פנימה עד לקדש הקדשים. הקדושה בדרך כלל באה יד ביד עם איסורים והגבלות, וזה נכון במיוחד בנוגע לחלקי הר הבית השונים. (כאן המקום לציין שאנחנו מתייחסים לכל האיסורים הללו בנוגע להר הבית כאילו בית המקדש עומד על תילו כדעת הרמב"ם).

כל זה נכון, ועדיין - אין שום איסור הלכתי יסודי כלשהו על עלייה לשטח של הר הבית - בטהרה שנגישה לגברים לאחר טבילה במקווה ללא עיכובים מיוחדים, ולנשים בזמני הטהרה שלהן.

מה שאכן אסור לטמאי מת (כולנו נחשבים ככאלה, למרות שזה לא מדוייק) - זו כניסה לחלק הפנימי של הר הבית שבו עמד המקדש עצמו (אני לא נכנס כאן לחלוקת הדרגות של האזור הזה). השטח הזה הוא פחות מ-3% משטח הר הבית, ואפשר לתחום אותו בוודאות עם שוליים רחבים מאוד, כך שכל מי שמעוניין בכך יכול לעלות להר הבית ללא שום ספק איסור הלכתי ממשי כלשהו.

חשוב לי שתבינו, שמה שאני אומר כאן הוא לא ספקולציה או נקיטת צד בדיון. מה שאני אומר כאן הוא נתון יסוד של הסוגייה ההלכתית כולה. על זה כולם מסכימים מאחורי הקלעים.

אז למה אומרים שזה אסור?

אלה שאוסרים על עלייה להר הבית עושים זאת מתוך חששות שונים ורבים, או מתוך אינרציה ביחס לחששות של קודמיהם. לא מדובר כאן במחלוקת על השאלה אם המעשה הוא אסור. מדובר במחלוקת על השאלה האם הסיכון לעבור איסור או לגרום לאחרים לעבור איסור הוא מוצדק. מדובר, במילים אחרות, בניהול סיכונים הלכתי.

למה זה טוב ומוצדק לעלות להר הבית?

כפי שאמר פעמים רבות מו"ר הרב זייני, ההצדקה הבסיסית שמטה את הכף לטובת העלייה להר הבית היא שאנחנו לא נמצאים בוואקום תיאורטי ביחס להר הבית, אלא במלחמה קיומית מול אויב שנאחז מבחינה רוחנית בהר בתור הלב של הלאומיות והדת שלו - אויב שתובע את ההר לעצמו. אל אקצא נמצאת בכל בית ברצועת עזה, והאחיזה באל אקצא והמלחמה בשמה היא הדלק הרוחני לכל המאבק שלהם.

בתנאים כאלה, אם אנחנו מחליטים שלא להסתכן מבחינה הלכתית, ולהשאיר את הבית ללא נוכחות יהודית - התוצאה היא שליטה ערבית מוסלמית בהר ללא עוררין, וכניעה יהודית ביחס לסוגיית הליבה של כל המלחמה שמכה גלים גלים ומניעה את האויב להילחם ונותנת לו תקווה.

אלמלא העולים להר הבית בטהרה לאורך העשורים האחרונים, וכל מי שנאבק עליו בציפורניים, כבר היינו מוותרים על הר הבית מבחינה מדינית ומעניקים אותו באופן רשמי לאויב, וכאן אי אפשר שלא להזכיר את הפעם ההיא שבה קלינטון לקח את ברק הצידה בשיחות קמפ דיוויד ואמר לו: "אתה בטוח שאתה באמת יכול מבחינה פוליטית לוותר על הר הבית? נראה לי שאתה מתחייב פה על משהו שאתה לא תצליח להוציא לפועל מבחינת העם שלך".

הר הבית הוא הר בית ה', וככזה אנחנו מתייחסים אליו בקדושה וביראה, אבל הר הבית הוא גם הלב של ארץ ישראל וחלק ממנה.

תנועת העולים אליו בטהרה הצילה אותו וממשיכה להציל אותו ממסירה לידי האויב תוך הבאת "מבול אל אקצא" על כולנו, ובשביל דבר כזה - שווה לקחת סיכון הלכתי קל - אפילו אם לא מתחשבים בכל שאר הסיבות הרוחניות לעודד את העלייה שרבים ניסחו ומנסחים.

בתמונה: הר הבית כפי שצילמתי אתמול מכיוון השביל המזרחי ההיקפי שבו היהודים הולכים. כדאי לדעת איך נראה "המקום ה-3 המקודש ביותר לאיסלאם". מי שההר באמת קדוש עבורו - לא משאיר אותו במצב של מזבלה קבועה לאורך עשרות השנים האחרונות.