התראיינתי לערוץ TOV עם ד"ר פיני יחזקאלי על השלב הנוכחי במלחמת רוסיה-אוקראינה.

- מבצע "וויוואלדי" – גיס 3 האוקראיני בהתקפת-נגד של כמה חודשים מחזיר את הרוסים לאחור בצפון מחוז דונצק. ההישגים בשטח עצמו לא גדולים, כ-170 קמ"ר, אבל החשיבות היא בשיבוש המטרה הרוסית של תנועת מלקחיים מסביב לשרשרת ערים סלביאנסק-קרמטורסק ושבירת הצלע הימנית של המלקחיים. אם האוקראינים יצליחו לדחוק את ארמיה 20 וארמיה 25 לגמרי מעבר לנהר ז'רבץ אז הם גם יאיימו על האגף של ארמיה 3 שתוקפת את סלביאנסק התקפת מצח ממזרח. כך שהישג הטקטי האוקראיני יכול להפוך לאופרטיבי אם ההצלחות שלהם יימשכו. ובכלל מזמן לא היו לאוקראינים הצלחות מי יודע מה, אז במלחמת כרסום איטית גם זה טוב.

- גיס 3 נחשב לאחד האיכותיים ביותר בצבא אוקראינה, כולל אחוז הכי גבוה של שימוש בכרב"מים, במיוחד בתחום הלוגיסטיקה. רובוטים קרביים עדיין מעטים, אבל הם עושים שימוש מושכל בהם, כמו הבאה של כרב"מים קטנים עם מקלעים לעורף האויב על ידי רחפנים כבדים והצבת מארבים על הצירים, או נגמ"שים ממולכדים לפיצוץ ביצורים, בדומה למה שצה"ל עושה בעזה. בקיצור יש רובוטים, אבל זה עדיין לא "מלחמת רובוטים".

- אני נזהר מאוד משימוש במילה "מהפכה" כי עקרונות המלחמה לא משתנים למרות הכנסה של טכנולוגיות חדשות, ככה זה היה לאורך ההיסטוריה. ואגב טכנולוגיות חדשות, גם היום בחזית רוסיה-אוקראינה כ-40% מהמטרות נפגעות על ידי ארטילריה, פשוט לשני הצדדים יש חוסר חריף בתותחים ופגזים, אז מפצים עם רחפנים וכטב"מים, אחרת האחוז היה עוד יותר גבוה. האוקראינים ממש לא מזניחים את הארטילריה ומייצרים כ-40 תותחים 155 מ"מ בחודש, גם נגררים גם מתנעיים.

- הקיפאון בחזית מזכיר את הקיפאון בחזית המערבית במלחמת העולם הראשונה, אז זה היה בגלל הארטילריה, היום זה בגלל רחפנים וכטב"מים, כמעט בלתי אפשרי לרכז כוח ולתקוף. כמעט – אבל לא לגמרי. באותן שיטות כמו שניסו לפתור את בעיית הקיפאון במלחמת העולם הראשונה עובדים גם היום: צוותי סער קטנים ושילוב רב חילי של אש, חי"ר ויחידות ממוכנות. ככה בדיוק מתבצע גם מבצע "וויוואלדי": ריכוז ארטילריה, כטב"מים, ל"א, הגנ"א, חי"ר, יחידות ממוכנות, תוך התמקדות על מרכיבי כוח עיקריים של האויב, כמו "רוביקון" – יחידת עילית רוסית של רחפנים וכטב"מים שספגה אבדות כבדות ונאלצה לסגת מהגזרה. זה מראה לנו שגם נגד קיר רחפנים אפשר למצוא פטיש, לכל דלי יש סמרטוט, כמו שאמר סרג'ו קונסטנצה.

- במובן מסוים כל אחד רוצה עכשיו לא מכפכה אלא אנטי-מהפכה, להחזיר את הגלגל לאחור ולחזור למלחמת תנועה ותמרון, אף אחד לא רוצה מלחמה סטטית וזחילה איטית. עובדים על כל סוגי ההגנה נגד רחפנים וכטב"מים, מל"א והגנ"א עד מערכות הגנה אקטיבית על רק"ם – כמו שבארץ עובדים על "מעיל רוח" שיפיל גם רחפנים ולא רק נ"ט, הרוסים כרגע עושים מאמץ דומה, עם הגדלת כמות החימושים במערכת מ-12 ל-36, כי כשבאים 20-30 רחפנים על טנק, זה לא מספיק, פלוס הגנה ברמת יחידה ושאר אלמנטים. זה לא יפתור את הבעיה במאה אחוז אבל כן אמור לתת פתרון חלקי ללחימה "נורמלית" בסביבה רוויית רחפנים. בקיצור כל אחד רוצה להחזיר עטרה ליושנה עם פריצת חטיבות שריון לעומק.

- בישראל כטב"מים, כרב"מים וכשב"מים היו הרבה לפני שאוקראינים בכלל חשבו עליהם. פשוט אצלנו הכמויות היו יחסית קטנות בעיקר כי לא היה כזה צורך אקוטי, כמו לאוקראינים עכשיו במלחמה גדולה של כמה שנים ברציפות בעצימות גבוהה שמחייבת חיסכון בכוח אדם איפה שרק אפשר, וכפיצוי על מה שאין להם – למשל הם יכולים רק לחלום על חיל האוויר כמו שלנו, אבל אין להם, אז מפצים עם דברים אחרים.

- קשה להיכנס לראש של פוטין, אולי אחרי זה הוא ירצה עוד, אבל כרגע סלע המחלוקת זה השטח הנותר של מחוז דונצק. אוקראינה מוכנה להפסקת אש בקו הנוכחי, פוטין דורש את מחוז דונצק ורק אז הפסקת אש, זלנסקי לא מוכן לסגת, אז המלחמה נמשכת. כמו בכל שנה, אפרוחים סופרים בסתיו, עכשיו שני הצדדים מחשבים האם הם מוכנים להיכנס לעוד שנה של מלחמה, גם בחזית, גם בהפצצות בעורף, אבדות, פליטים, הרס הכלכלה, הפיתוח והעתיד. אם לא יהיה איזה ברבור שחור או ברבור ג'ינג'י ואף אחד לא יזוז מעמדותיו, נראה עוד סיבוב של מלחמה, עד הפעם הבאה.

בערוץ לא הצליחו לשים מפות אז אני אוסיף מפה כאן בהמשך עם הקישור לראיון.